<h1>ארחות חיים דין קנין סימן א'</h1>
<h2>דף עט.</h2>
כתב הר"ם במז"ל כל המטלטלין קונין זה את זה. כיצד החליף פרה בחמור או יין בשמן אע"פ שמקפידין על הדמים ושערו כמה שוה [זה וכמה שוה זה] ואח"כ החליפו כיון שמשך האחד או הגביה קנה השני המטלטלין האחרים בכל מקום שהן ונעשו ברשותו אע"פ שלא משכן. הקרקעות נקנין בכסף וכן בשטר כשנוסח השטר בלשון בעל דבר כגון נוסח הגט לאשה (וכן בשטר מכר או מתנה) שכתב לו (שהרי) [שדי] מכורה לך וכל שאר הנוסח אלא שאין צריך לכתוב וכל שום אוחרן וחניכא לפי שתקנה זו בגיטין בלבד אבל בשטרות שלנו שנוסח שלהן בלשון עדים אין קונין בהן ואינן אלא לראיה. וכן קונין בחזקה והוא נעל וגדר ופרץ כל שהוא וכן קונין בחליפין והוא קנין סודר. וכשם שהקרקעות נקנות בקנינים אלו זוכין ג"כ בשכירות בקנינים אלו.
